שיר לשניים/ אלי אייזנר
"ותשא את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל" (בראשית כ"ד, ס"ד)
פניו כפני מלאך האלקים
עיניו מאירות כשמש
וחיוך כביר נישא מפניו.
טוהר ורכות מנת חלקו
יצא לשוח בשדה,
להתבודד,
ל´הרגיש´ את הנוף.
"ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו?"
"ויאמר העבד הוא אדני!"
מה אומר כי תמו מילותיי!
אל האיש הזה התפללתי!
אביר חלמותיי שישא אותי על כתפו
ויביאני אל מחוז היופי והטוהר.
"ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה."
"והנהערה טובת מראה מאוד ואיש לא ידעה..."
מי זאת העלמה?
אשת חלומותיי.
פרצופה משוך חוט של חסד
ועיניה כמה יפות הן.
כל אימת שהנני מביט בה
עיניי זולגות דמעות אושר וכאב
על המגדנה אשר נתנני אלוהי ועל המגדנה שלקח ממני.
"ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו."
תגובות