אומרים,
זה בא והולך, כגשם,
כאור בחלוני.
ידעתי,
גם זה יעבור,
השמש תמיס את טיפת יגוני.

אך הלב, רוצה אליך.
רוטט וזועק את תקוות השבים.
הכאב הקפוא יקרב אל חיקך
ולאט בו תטע אורות רחוקים.