זוכרת את אשר עשה לי,
בצאתי,
כשעייפתי ויגעתי,
כשלא יראתי אלוקים.
זוכרת את שעשו
השונאים הפנימיים,
אשר שלטו בי,
אשר קרו בי,
בדרך,
כשיראתי מעצמי.
זוכרת את שעשיתי אני,
כשעצמתי עיניים,
כשהרפתי ידיים,
כשלא תמה הדרך
ורבו המיצרים.

האוכל למחות את זכרו?
האדע לסלוח?
זכרונות רבים משים ממני
ורק אותך - לא אוכל לשכוח.

אדר תשס"ו