אנחנו, כנראה עם הנצח,

שלא נבהלים מגלים של מי מלח,

כי גם תוך כדי מלחמה,

ותוך כדי הקרבת ארצנו הקדושה,

שאותה מקריבים בשביל השלום,

שכשיבוא, נהיה בחלום.

אנחנו נמצאים במלחמת אחים,

ששוטרים רומסים, נערים וילדים,

אבל אנחנו נמשיך לשיר, ולרקוד:

שעם הנצח, לעולם לא ירעוד,

לפני כל דרך ארוכה,

שנדבקת אלינו כמו עלוקה,

ועד שיישמע ניפוץ החלון,

אנחנו נמשיך לשיר בגאון,

וכשהשוטרים יפרצו את הדלת,

יכנסו ויאמר שהם "מביאים תועלת",

אנחנו פשוט נראה, מה זה עם הנצח,

ונדמיין אותם כגלים של מי מלח.