בבקשה

מעולם לא רציתי יער שלם,

הספיקה לי הגינה הקטנה שלי,

בלב,

מעולם  לא ציפיתי לפרח, לחיבוק,

לכאב,

לא ידעתי להגיד את המילים

הנכונות בזמן,

לא תמיד העזתי להרהיב עוז,

כמו כולם,

לא ציפיתי לגן מלא ורדים,

לא רציתי עצות וחיבוקים,

לא חיפשתי חצי-נחמה

ליד הגיגית השבורה,

איתך כבר הפסקתי להאמין

באגדות, תודה.