איך אפשר גם ללכת גם לשמוע גם לראות אותך וגם להקשיב ועוד אחר כך לחשוב על זה ולהבין ולענות לך כשאת שואלת , מביטה בי בחיוך אני מהוסס מגמגם מאדים אני לא יכול לחשוב  העיניים שלך ימשיכו לקדוח בי חורים שקורעים לי את הגולגולת, אני רואה את כל האיברים הפנימיים שלי מפרכסים ואז עפים החוצה כשראשי נקרע, זה מעלה צחוק על שפתי, אני צוחק, את לא יודעת על מה את צוחקת גם את צוחקת 

לבסוף הלילה מתגבר על החושך והפנסים נכבים. אנחנו שולחים בהם אבנים יחד, ומתמוגגים לאיטנו כשפוגעים בנו רסיסי הזכוכית

השיער שלך צורם וחד פתאום דוקר והלחי קשה, עצמותייך  מתנפחות

 

  מבוהל אני בורח ממך ואת לא באה אחרי עומדת בחושך העגום ששופך הפנס ואף לא מחייכת

מחר הכל יתחיל מחדש. נעלי הבית שלי מזנקות על רגלי אני נוחת על הספה בפישוק אברים בוטה מגיע לי לשתות מגיע לי לצפות בכם רצים סביב מגיע לי לשרוד עד מחר