הם ישבו משני צדי השולחן, אוכלים את ארוחת הבוקר שהוגשה להם זה עתה

שקט שנובע ממבוכה.

אני לא מאמינה שאנחנו פה, חשבה לעצמה, המון זמן חיכיתי שיזמין אותי, רומזת, שולחת מסרים, כבר חששתי שהוא לא מעוניין בי.

הוא כל כך סקסי, ובנוסף הוא קשוב, מאזין בסבלנות ובעניין לכל הסיפורים המשעממים שלי, מסכן, אני לא נותנת לו לפתוח את הפה, בטח יש לו הרבה סיפורים לספר, בחור כמוהו.

היא נגסה בטוסט, הרימה ראשה וקלטה שהוא מביט בה

חייכה במבוכה ושאלה "מה?", חוששת שיצביע על לכלוך מהאוכל שמרוח על פניה, זה תמיד קורה לי, חשבה.

"כלום", אמר , ומיהר להשפיל מבטו לצלחת, תוך שהוא ממלמל משהו לא ברור

ונוגס מחביתת הירק שלו.

"אוכל טעים", אמרה, ולעצמה חשבה, יופי, ממש יופי של שיחה, למה את לא חושבת לפני שאת מדברת, הלחץ הזה מוציא ממני שטויות.

הוא הנהן בהסכמה והשקט חזר לתת את הטון.

הם המשיכו לאכול שרק רעש הסכו"ם המתחכך בצלחות, והמלצרית שמדי פעם בודקת אם הכל בסדר, מפרים את הדממה.

היא סיימה לאכול, והצורך בסיגריה עלה, אבל לא נעים, חשבה לעצמה, הוא לא מעשן, זה בטח יפריע לו, אני אתאפק. לאחר מספר דקות של איפוק, לא יכלה יותר להתאפק ושראתה שגם הוא סיים, בחשש רב , הוציאה סיגריה ושאלה

" יפריע לך אם אעשן?",

לשמחתה, הוא הניד ראשו בשלילה," זה בסדר", אמר בקולו העמוק.

הוא כזה מדהים, חשבה לעצמה, הציתה את הסיגריה האיפוק הארוך נתן אותותיו והיא לקחה שאיפה ארוכה מהסיגריה ובעקבותיה נשיפה שהוציאה ענן עשן באוויר.

סיימה לעשן , הם קמו ממקום מושבם.

נשיקה על הלחי ועוד אחת ללחי השנייה והם נפרדו לדרכם תוך הבטחה הדדית לעשות זאת שוב.

אני מקווה שהוא יתקשר, חשבה לעצמה, ושנצא שוב. הוא דווקא מוצא חן בעיני.