המדבר, זורם בשירה של השמש; בוהַק – חישרי – חולותיו, נוצַץ כשלהבה. השְחָרה, ממעל – בוערת ובוקעת, בהַפֵל על שממה – סומק - להבה. המדבר מתבהק; אור – חמה מוסיף מתייקד ומזדרח; להטה של השמש, שוטפת את הכל, בצחור השלג וראשי – קרחונים. שירו של נופָף שומם, זורם כמי – שחו ושצף ואינו פוסק, מהִיזָרֶם!