מאת עינת טמסות
ברגעי הויתור
אין כבר אחיזת ידיים
יש לב שבור
נעלם לו הברק מהעיניים
כשמתחלחלת לאיטה הזרות
אל תוך תום האהבה
נוצרת ההתרחקות
והפרידה קרבה
עז הוא הכאב כדקירת סיכה ,
המפלחת את העור .
י"ז תשרי תשס"ו 20/10/2005
עינת טמסות
-
השירה
היא משמעות חיי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] למה ויתרת? כותרת ופתיחה כזו ראוי לפתח לשיר חזק יותר. את מצהירה שהפרידה אינה בלתי נמנעת אלא נובעת מוויתור על האהבה, אבל ההמשך מדבר בעדינות על הסבל בלי להאשים את הנפרדים על רפיון ליבם. חוצמזה - 'מתחלחל' זה רועד, נראה לי שהתכוונת ל'מחלחלת הזרות'. 'נוצרת התרחקות' - לא נשמע מתאים. התרחקות היא לא עצם שנוצר, היא החלל שבין המתרחקים (החושך הוא היעדר האור וכל זה..), או פעולה שמתבצעת. אולי עדיף 'מגיעה התרחקות', או יותר טוב - 'נפערת תהום' (מתאים יותר ל'תום'). 'עז הכאב כדקירת סיכה'? לא נשמע כל כך כואב... הרעיון עצמו יפה, שווה לפתח אותו. בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים שיר מדהים אהבתי את מילותיו נתת לים עוד צורה למחשבה יצירה מופלאה [ליצירה]
- [ליצירה] מנגינה יפה אור יפה לי מנגינתך קלילה ונעימה בברכה עינת [ליצירה]
- [ליצירה] יפה הצילום של השחפים וגלי הים ביום של סערה אהבתי גם את זו עינת [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק יפה לי שירך מילים חזקות קראתי את השיר כמה וכמה פעמים ונהנתי ממנו יופי של יצירה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים אביב וסתיו שירך זה פשוט מקסים אהבתי את מילותיו קראתי אותי כמה וכמה פעמים יופי של יצירה [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה יפה צילמת לדעתי הייתי משנה את השם מנקודת שבירה לשלווה כך הרגשתי כשראיתי את המים והצמחיה שמסביב נותנת ליצירה עומק אהבתי מאוד עינת [ליצירה]
תגובות