נכון שעברו רק 24 שעות,

מעט מדי בכדי לומר אם רוצה...

די טיפשי לדבר על רגשות,

אולי גם לגבי המחר, לא אנסה לנבא...

אחרי הכל, התחלות טובות חוויתי גם בעבר,

ותמיד, ב"סוף ההתחלה" פתאום לא מרגיש,

גם על "ההיא" מדבר בלשון עבר...

קצת מפחיד אותי לומר שהפעם זה שונה,

מפחד, אולי יותר מתמיד בתקופה האחרונה, שאתבדה.

24 שעות... נכון, זה שום דבר,

אבל משום מה, באותו פרק זמן,

כל רגע בלעדייך נראה לי אולי מיותר...

נכון שביקשת שלא אחסוך, שאומר את שעל לבי,

לא בטוח שאוכל למלא את זאת הבקשה...

כנראה כי אני מפחד, אולי קצת ממך, ולא פחות מעצמי.

לא רוצה לומר "פרפרים" בפה מלא,

באותה נשימה מבקש ממי ששומע, שזה לא ישתנה.

כל זה אולי נראה דביק, אולי מוקדם מאוד,

 אבל המבט שלך, החיוך שנסתר מעיני כמעט שנה,

הקסם, העובדה שאת כ"כ אמיתית, כנה.

מה שהרגשתי ביממה אחת קטנה...

כל אלו נותנים גם לאלו המילים במה...

 נכון, אין לנו מושג כמה זמן זה יימשך,

כמה זה עדיין "יקרה".

המון, כך לפחות מקווה.

וגם אם אתבדה, אם מחר כבר לא תרצי,

על 24 שעות מושלמות משהו,

כחול על גבי לבן, נתונה לך תודתי...

את מדהימה.