אמא, רציתי לבקש שתחזרי,

אמא, אף אחד עוד חוץ ממך...

רוצה ששוב אליי תדברי,

וזיכרונך עוד בי, הוא לא הולך.

 

הם שיקרו לי, הם אמרו שהזמן יעזור,

שהכל יתרפא, שאהיה גיבור.

 

אמא, אני גיבור שלך גם בלי לשכוח.

אז למה הם לא מבינים?!

אמא, די! אין בי עוד כוח!

הדמעות עוז זולגות על פנים.

 

אמא, תשובי, אי אפשר עוד,

מה נשאר לי  חוץ ממך?!

אמא, אני מתגעגע מאוד.

אני עוד בליבך?

 

אמא, עבר האבל, עברה שנה

ופתאום אני כבר לא מבין.

צללית רחבה מדמעות –ישנה.

ואני לעצמי מעצמי- זה הדין!