בוקר טוב לעולם שבחוץ

אנשים בו שמחים בלי תירוץ

מחייכים ושרים לעצמם

כאילו אין כלום בנפשם

אבל אצלי זהו סוף העולם

רק אני צריכה סיבה לאושר

אך פתאום הואר חדרי

לא נשמעות עוד צעקות בחלל

והדמעות אינן זולגות עוד מעצמן

פתאום נפל כוכב לתוכי

והגשים את משאלת ליבי

אבל לא בשלמות הרצויה

של שמחה ללא סיבה

תמיד נשארים עקבות

אלו לא תמיד פנים מחייכות

כנראה שיש שקט ועכשיו רק נותר לשאול

? האם זה יימשך לנצח או זמן קצוב של חלום