כשעצוב לי ורע בנשמה
והצרות נופלות עלי ללא הבחנה.
אז רגע לפני שהכל מחמיר
אני פשוט מתחיל לשיר.
לה לה לה לה לה לה לה לה לה
ואז חיוך קל מתפשט לו על שפתי
כי בכל זאת אני חי.
ועל אף שזו קלישאה
היא לא מחטיאה למטרה.
כי החיים הם כמו רכבת הרים.
המסילה עולה ויורדת
ואנחנו הרכבת שדוהרת.
ובסוף כל ירידה תלולה
כשהשלמת עם הנפילה.
פתאום משתנה לו המסלול
ואתה עולה אלעל
והכל כבר טוב ואתה בפיסגה
ולפני ששמת לב שוב באה הנפילה.
וכך חוזר חלילה
מעלה מטה, מטה מעלה.
לה לה לה לה לה לה לה לה לה
ואת זה חשוב לזכור
בסוף המסלול כשתביט לאחור
אם לאורך הנסיעה, צחקת, בכית
דע לך כי חיית.
לה לה לה לה לה לה לה לה
תגובות