ועכשיו כשאני
אינני
ורוח פרצים צולפת בפני העייפות
אשקע בספסל כתום ומקולף
ואחפון פני בידי
וידי, קעורה ככלי קטן
תשאב דמעותי
תעביר אצבע ארוכה על צלקת שצוירה
מיד חסרת לב
של לובש כחולים
אביתר העברי
-
יש לי סיכוי להינצל, אני יודע?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין.. המילה "חיטובי" תיאורית ומסויימת מאד, אני חושב שאולי היה אפשר להשתמש בדימוי אחר לשיער [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודע בדיוק מה להגיד, אבל זה עושה משהו. הכתיבה שלך חזקה ורכה בו זמנית. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם קרועים לגמרי! התגובות מתחילות לעניין כמעט יותר מהיצירה עצמה. והיא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שאפשר להתרגש.. מפליא איך כמה מילים בודדות מנקזות לתוכן עולמות שלמים בדייקנות חזקה, נקיה ואמיתית. [ליצירה]
- [ליצירה] אוו.. לא ממש נעים.. רק לא ממש הבנתי ת'כותרת [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא.. הייתי מבקר את המקצב שמפריע לי, לא זורם וקצת תקוע. [ליצירה]
- [ליצירה] מאד אהבתי את הדימוי של שלכת ומבול, למרות שכשהם סמוכים זה לזה המשמעות שלהם יותר רופפת, כי איל יהיו מבול ושלכת בו זמנית? אולי כן בעצם [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך קשב עמוק, עין חדה, ומילים מופלאות. תודה על העונג. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה הזוי! הכל נע אצלי תוך כדי קריאה בין מציאות לדמיון, לא נהיר לי מה באמת קורה שם. מצא חן בעיני! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שהנסיון לאחד בין "להתפלל בכנסיה לכיוון מכה" קצת חלש, למרות שהוא נראה מתוחכם. נראה לי כדאי להפריד, ולייחד שורה לכל דת, וזה יחזק כל אחד בנפרד [ליצירה]
תגובות