זה עניין של שניה, שבריר שניה. מילה יותר, מילה פחות. דקה לפה, דקה לשם. פנייה כזו או אחרת.

אי אפשר לדעת, אי אפשר לצפות. גם אם אתה הכי זהיר בעולם, גם אם אתה מקפיד ועובר רק באור ירוק וחובש קסדה ונוסע במהירות המותרת ושם לב לתמרורים, גם אם אתה לא עובר על שום כלל, על שום חוק, דבר לא מבטיח לך שלא תפגוש דווקא היום, דווקא בפנייה הזו, דווקא בשניה הזו, את הנהג שדווקא היום, דווקא עכשיו שתה קצת יותר מדי אלכוהול ודווקא, למרות התחנונים של הסובבים, בחר לנהוג הביתה בכוחות עצמו. הוא הרי גר 2 קילומטר משם, דווקא ה2 קילומטרים האלה לא ייעשו כלום. אז זהו שדווקא כן.

הוא הרי לא התכוון לזה. הוא לא פעל מרוע. הוא פעל מטמטום, מחוסר אחריות, מחוסר בגרות, מפזיזות. וכל המרכיבים הללו יחד לא יכולים להניב דבר טוב, זה בטוח, במיוחד כשמדובר בחיי אדם. בעצם, אולי רק כשמדובר בחיי אדם. הרי חשוב לקחת צ´אנסים בחיים, להסתכן, לנסות, להעז, להמר... אבל לא כשמדובר בחיי אדם. כאן אין צ´אנסים, כאן לא לוקחים סיכונים- כאן לא מסתכנים, לא מנסים, לא מעזים, לא מהמרים. כאן לא משחקים. כאן לא תינתן לך הזדמנות שניה, כאן החוקים לא נקבעים על ידך. ובכל זאת, לקחת את המשחק לידיים שלך, כל עוד מדובר רק בחיים שלך זו היא זכותך, ברגע שחיי אדם אחר מעורבים פה הזכות נלקחת מידייך. מי נתן לך את הזכות לשחק בחיי אדם אחר? מי נתן לך את הזכות לסיים את חייו של נער שכל מבוקשו היה להגיע הביתה בשלום? הוא היה זהיר, הוא עשה הכל לפי הספר, לפי החוקים... ובכל זאת אתה החלטת לשחק את תפקיד האלוהים היום. לסיים חיים שבקושי התחילו. ולא רק שפגעת באדם הזה. פגעת בסובבים אותו, במשפחתו, בחבריו, במכריו, במוריו, בכל הסובבים אותו. וכל זה רק כי רצית לתפוס ראש, להשתכר קצת, ליהנות מהחיים. ההנאה שלך מנעה התקיימות של אחר.

את העונש שלך אתה תקבל, אתה תצטרך לחיות כל ימיך עם המחשבה שאם רק לא היית מתקמצן על ה- 20 שקל האלו, אם רק היית יוצא עשר דקות מאוחר יותר, אם רק היית מבקש מחבר שיסיע אותך, אם רק היית מקשיב לכל אותם הרצאות על כמה מסוכנת הנהיגה תחת השפעת אלכוהול, אם רק היית שותה קצת פחות היית מונע את האסון הזה, את האסון הכבד הזה ששבר כל כך הרבה אנשים.

ומה אם הוא היה פונה בפנייה אחרת? מה אם הוא היה עונה לשיחת טלפון שהייתה מעכבת אותו בדקה, בשניה, בשבריר שניה? מה אם הוא היה מחליט לעצור בדרך לקנות סיגריות? הדברים היו שונים היום אני לא הייתי פה, לא הייתי כותבת את השורות האלה, אם רק... אבל זה לא קרה, הוא לא ענה לאותה שיחה והוא כן בחר באותה פנייה ובמקרה באותו היום סיגריות היו לו מספיק. זה גורם לך לתהות. אולי אכן קיים דבר שנקרא גורל? אבל מה בדיוק גורל בזה? חיי ילד נלקחו על חשבון הנאתו של אדם אחר, נהג אחר. איך בכלל ניתן לתרץ את המוות הזה כגורל? איך ניתן להגיד שחייו של אותו הנער נגמרו באותו הלילה בגלל אותו גורל? איך ניתן להגיד שבגיל כה צעיר כבר נחרץ גורלו? איך אפשר להאשים את הגורל בכך שלאותה משפחה של אותו הנער כבר לא יהיו ימים שמחים כבעבר, בכך שכל יום הולדת יהיה מלווה ביום אבל, בכך שכל חיוך יהיה מלווה בעצב פנימי, בכך שכל צחוק יהיה מלווה בבכי מסווה, בכך שכל יום יהיה מלווה בזיכרונות?

כמעט כל יום אנחנו פותחים עיתון וקוראים על עוד תאונה, עוד פיגוע, עוד רצח. כל מאורע כזה מלווה במותו של אדם בעל זיכרונות, עבר, חברים, תחביבים, משפחה מה קורה כשלא מדובר בעוד מוות? מה קורה כשאותו אדם חולק איתך את אותם הזיכרונות, את אותו העבר, את אותם החברים, את אותו התחביב, את אותה המשפחה... מה קורה כשאותו האדם הוא לא סתם עוד שם ותמונה בעיתון? מה קורה כשאותו האדם הוא מישהו שקרוב אלייך? מה קורה אם הכרת את אותו האדם? אז אתה מתחיל לחשוב, מתחיל להבין, מתחיל לעכל שלא תראה אותו יותר בצופים ובכדור יד ובקניון ובהופעות או סתם.. סתם מסתובב, סתם צוחק, סתם נוסע לו על אותו האופנוע שכל כך אהב.. אותו האופנוע הכל כך גורלי.

ומה קורה כשהטרגדיה כפולה? כי את מותו של אותו הנער ראה חברו הטוב ביותר? איך אותו החבר אמור להמשיך הלאה? להקים משפחה? בית? עזבו את העתיד הרחוק בואו נדבר על העתיד הקרוב. איך אותו הנער אמור להמשיך ללכת לקניון או לצופים או לכדור יד או סתם להסתובב, סתם לצחוק, סתם לנסוע על האופנוע שלו? איך אותו הנער אמור להמשיך בשגרת חייו, כאילו לא קרה כלום?

ומה קורה כשהטרגדיה אף גדלה ומות הנער נופל סמוך לתאריך בת המצווה של אחותו הקטנה? אותה אחות שאמורה כל חייה לחגוג ימי הולדת סמוך לתאריך מותו של אחיה האהוב.

ומה קורה כשהטרגדיה ממשיכה לגדול ומדובר על ילד מדהים, טוב לב, חייכן, אוהב, אחד שנותן כל מה שרק יכול, ילד יפהפה, מתוק, נחמד,אחד שצוחק בכל הזדמנות אפשרית, שעוזר בכל דרך מתבקשת? מה קורה כשמדובר על ילד שנהנה מהחיים, גם אם בשבילו היו קצרים במיוחד, אך לעולם לא פגע באיש?

אני אגיד לכם מה קורה אז. אז מדובר על גל. גל שלנו. שנהרג בתאונת דרכים בגלל נהגת שיכורה שלקחה את המשחק לידיים שלה.