נתיב המלח שהותיר אחריו הגל שיבש.
מרחבים של חול.
ולפתע, קרן של שמש
מתיזה ניצוצות לבנים,
קריאות של שחפים,
ורוח קלה נושאת בכפיה ריחו המלוח של ים
ושמיים.
ואפשר שוב לקום ולנשום
כאילו נופל עוד כוכב-
זוהר, ניצת, וכלה לנצח.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] המון תודה! רסיס לילה - אז לדעתך אני צריכה לשבור את המקצב בבית האחרון? ושוב - המון תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] אז רק עכשיו אני קוראת את זה... זה פשוט מקסים! גם ההוכחה (שאמנם נראית קצת טיפשית בעיני - מן הפוך על הפוך שכזה... אבל עם עובדות לא מתווכחים:) ), וגם התרגום, שפשוט זורם ומשעשע וממש מתגלגל בחינניות על הלשון. בקיצור - נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני לא הבנתי... [ליצירה]
- [ליצירה] "...ואחר האש קול דממה דקה". (מ"א י"ט, י"ב) יש הרבה דרכים לשתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] השער עדיין נמצא שם, ואולי החומות רק מגינות עלינו מהאור שאנחנו עדיין לא מוכנים לקבל... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דו-שיח חביב... מנסה שוב - זה הדבר הראשון שלך שאני קוראת, ולמרות שזה נחמד (ואין לי שום מושג מה ניסית להגיד בזה), אני חושבת שזה יותר מתאים להקרא "פרוזה", ולא "שירה". [ליצירה]
- [ליצירה] הו, נהדר! רצה לראות עם יש לך עוד כאלה... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד, אבל אני חושבת שהשם של הסיפור גילה כבר מההתחלה את כל הרעיון של הסיפור - מה שקצת פגם בו בעיני. נחמד מאוד בכל מקרה :) [ליצירה]
תגובות