נתיב המלח שהותיר אחריו הגל שיבש.
מרחבים של חול.
ולפתע, קרן של שמש
מתיזה ניצוצות לבנים,
קריאות של שחפים,
ורוח קלה נושאת בכפיה ריחו המלוח של ים
ושמיים.
ואפשר שוב לקום ולנשום
כאילו נופל עוד כוכב-
זוהר, ניצת, וכלה לנצח.
[ליצירה]
זה בהחלט כבוד, להזכיר לכם כל כך הרבה יצירות מפורסמות... :)
מזל שאת אף אחת מהן אני לא מכירה, למרות שבנוגע ל-1984 תהיה קצת בעיה להאמין לי...
(באמת! לא קראתי אותו!)
חתלתול, אני אחשוב על מה שאמרת. אולי יום אחד אני אפילו אעשה מזה משהו יותר ארוך...
תודה לכולם.
[ליצירה]
אני ממש לא מבינה את ההקשר הצבאי, אבל זה אומר לי המון בכל מקרה.
רק רציתי לומר שזו ממש לא הפעם הראשונה שאני קוראת, אבל פשוט לא מצאתי מה לומר עד עכשיו.
אז הנה. שתדע.
[ליצירה]
זה פשוט...
פשוט מעולה!
מקסימקסימקסים!! ממש!
תכתוב עוד כאלה!
תשמע, אתה שם את סיימון סינג בכיס הקטן...
ואיך שחיברת את זה לסיפור עם תמר... והתיאורים כל כך עדינים וציוריים.
אין כמוך!
מצטרפת לכולם ומוחאת כפיים פה בבית.
[ליצירה]
נשמע כאילו אתה קצת "מאליל" את הגברת שלך...
אין מושלמים בעולם.
ויש לך שם כמה ביטויים יפים, אבל קצת יותר מדי מהם... זה מאבד את הפואנטה אם אתה חוזר על עצמך יותר מדי.
[ליצירה]
יפה.
וזה באמת לא הסגנון הרגיל שלך, אבל אני אוהבת את זה בדיוק ככה. התיאורים היבשים האלה שמעבירים בדיוק את התחושה.
(אבל מי מתחיל את היום בסלט ירוק ומיץ תפוזים?)
תגובות