נתיב המלח שהותיר אחריו הגל שיבש.
מרחבים של חול.
ולפתע, קרן של שמש
מתיזה ניצוצות לבנים,
קריאות של שחפים,
ורוח קלה נושאת בכפיה ריחו המלוח של ים
ושמיים.
ואפשר שוב לקום ולנשום
כאילו נופל עוד כוכב-
זוהר, ניצת, וכלה לנצח.
[ליצירה]
חמודה,
16 זה לא כזה נורא. למעשה, זו הייתה אחת השנים הכי טובות שהיו לי...
ילדים אפשר להשאר כמה שרוצים. (אני מכירה איש אחד בן ארבעים ומשהו, שלא מפחד אפילו לשניה להשאר ילד קטן, אפילו שהוא אבא לחמישה ילדים...)
זה תלוי בך.
[ליצירה]
רגע רגע. פוס! עצור!
מרוב שזה כתוב יפה כבר איבדתי את כושר השיפוט שלי.
מה עשית?
ביטלת במחי יד את כל החיוכים האחרים!
מה עם החיוך הזה של לעמוד לבד בגשם בדיוק כשהוא נהיה ממש חזק, כשכל הניצוצות של האור רוקדים על הכביש?
והחיוך של הורה שמביט בילד הקטן שלו משחק?
והחיוך שמחייכים כשמוצאים משהו ממש חשוב שהלך לאיבוד, או כשקוראים קטע כזה נפלא כמו זה?
אלה לא חיוכים?
אני מוחה.
ובכלל - חיוכים שאדם מחייך לעצמו לבד הם הכי חיוכים.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
תגובות