נתיב המלח שהותיר אחריו הגל שיבש.
מרחבים של חול.
ולפתע, קרן של שמש
מתיזה ניצוצות לבנים,
קריאות של שחפים,
ורוח קלה נושאת בכפיה ריחו המלוח של ים
ושמיים.
ואפשר שוב לקום ולנשום
כאילו נופל עוד כוכב-
זוהר, ניצת, וכלה לנצח.
[ליצירה]
:-)
נראה בדיוק כמו המחברות שלי - בהבדל אחד:
אצלי לא מופיעים החישובים...
ודווקא גיאומטריה זה מקצוע מקסים - אחד האהובים עלי, למעשה.
נו, מילא.
[ליצירה]
[ליצירה]
זה...
זה יפהפה!
ואני רק תוהה מה עדיף - הכתמים של לפני או אלה שהדמעות יוצרות.
שיר נהדר.
[ליצירה]
בטח זה בככל לא מה שהתכוונת לומר, אבל מה שאני הבנתי מפה, זה שאסור לבזבז את הזמן פה בעוה"ז, כי הוא מוגבל, ואת המנוחה נמצא אח"כ.
רק לא הבנתי למה זה צריך להיות "עשרת אלפים", לעומת האחד שהוא אתה.
שיר מעורר מחשבה ומקסים.
[ליצירה]
אני מתארת לעצמי שהשבירה של הסגנון מכוונת. אני פשוט חושבת שהיא לא האמצעי הנכון לזה.
למה בסוגריים? זה היה עובר טוב באותה המידה גם בעדיהם.
אפילו להיפך - בחלק מהמקרים (כמו "האמנתי בך") מה שמופיע בסוגריים אמור להיות החלק החזק יותר בקטע. הסיכום שלו. ובעיניי לפחות, הסוגריים מאוד מחלישים את האמירה.
[ליצירה]
יפה.
וזה באמת לא הסגנון הרגיל שלך, אבל אני אוהבת את זה בדיוק ככה. התיאורים היבשים האלה שמעבירים בדיוק את התחושה.
(אבל מי מתחיל את היום בסלט ירוק ומיץ תפוזים?)
[ליצירה]
זה בהחלט כבוד, להזכיר לכם כל כך הרבה יצירות מפורסמות... :)
מזל שאת אף אחת מהן אני לא מכירה, למרות שבנוגע ל-1984 תהיה קצת בעיה להאמין לי...
(באמת! לא קראתי אותו!)
חתלתול, אני אחשוב על מה שאמרת. אולי יום אחד אני אפילו אעשה מזה משהו יותר ארוך...
תודה לכולם.
[ליצירה]
"מניפולציות רגשיות – נעים מאוד! אני כותב, זאת המטרה שלי.
לגרום לכם לצחוק, לבכות, להתרגש, להכניס לכם אגרוף בבטן, העיקר
שלא תישארו אדישים, שתצטרכו לקרוא את הסיפור שוב, שתחשבו עליו
כשאתם הולכים לישון."
מניפולציה רגשית לא אמורה להרגיש לקורא כמו מניפולציה רגשית. "המטרה שלך ככותב", היא לכתוב את המניפולציה כך שאני לא ארגיש בזה. זאת הבעיה שלי.
תגובות