מאת עינת טמסות

רבים החלונות,

שבביתי.

עד כי נדמה שכל חלון

מנסה לספר את יפי הרחוב ההומה,

בזוויות שונות.

כמו למשל המטבח

העטוף בריחות תבשילים,

משם.

נשקפת שכונת זיכרונות

בה שיחקתי בילדותי ,

בה שחתי שיחת רעים בעלומיי.

בחלון אחר נשמעים גלי שלווה

ובאופק אורות עיר נוכרית נראת ,

כפסיפס ססגוני.

מחדר עבודה מטייל לעתים

עץ צפצפה זקן על קירות חדרי ,

שמנורת קריאה מאירה קמעה .

רגעי הרהור

יפים החלונות שבביתי,

אשר ממסגרות תמונות קטנות .

שוקקות חיים

של רחוב מתיישן .

‏24/07/2005