להצטרף אל מסע הגבעונים

תרמיל מרופט, נאדות מים בלים

לחם עבש מלא פטריות ורמה,

לצעוד אל ארץ רחוקה.

רק המה ידעו והמה שמעו את שארע שם.

ואני הולכת אל ארץ ללא שם.

ארץ בה יד  החרון

כל מלה היא עלבון

הכל דל ואביון.

אינני מבינה מדוע

אני שותפה למסע,

להבטחה,

למנהיג  הקבוצה,

שבא לישב ארץ בחירה

וגיבש קבוצה

וראה בה מטרה,

מי אני שאבגוד ?

הצטרפתי למסע

נעלי בלות

ואני צועדת עד כלות...