"ראש עולה אחרון"
כך אומרת המדריכה ליוגה
ואילו אני-
זוקרת קודקוד לפני הכל
ומכוונת איבריי להתמסר לשליטתו
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] <פעורת פה> שיר חזק.ישר לבטן. והתחושה מוכרת, אך חריפה מתמיד. [ליצירה]
- [ליצירה] אז כך נראית רומנטיקה בשנות האלפיים? מקסים ומרגש. אהבתי את הניגודיות בין המלל המתאר הווה- "אימפרסיוניסטיות", "אימפריאליזם", לעז כבד ומסורבל, לבין מלל העבר- "דיו בקסת", "מכחול", נעים וזורם. ואם יש בכך מן העידוד, אנו נוטות להבין שתיקות טוב יותר מאשר דיבורים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לא תאמין למה מסוגל האדם.. עוד תפתיע את עצמך. יפה ומוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] כל שאתה רואה בו "שגיאה ספרותית" ,מכוון. וחיים- מונעים ע"י המצפון, נוצרים על ידיו. אין שום ניגוד,להיפך! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל מי שהביע אמפתיה בהודעות אישיות, אך אין המדובר בי.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט נעים :-) (ומצטערת שקראתי את כל התגובות למעלה) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. ברוכה הבאה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] איני חובבת הסברים, אך לא יכולה לעמוד בפניך כוכב :-) (ומקווה שלא תתאכזבו מהפשטות): השיר מתייחס לאנשי ים (מלחים או פשוט אנשים הגרים ליד הים), יש בהם רוך ש"אנשים מבחוץ" מתייחסים אליו בשאטה,מתוך חוסר הבנה (אסף- הם משעיטים אותו לעברנו, ואנחנו המשאיטים). וההבטחה? כל מי שיצא לו להיות בחוף בזמן גשם קור ורוח, מבין מה היא. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! יפה כ"כ! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. מחכה לקרוא עוד. [ליצירה]
תגובות