"ראש עולה אחרון"
כך אומרת המדריכה ליוגה
ואילו אני-
זוקרת קודקוד לפני הכל
ומכוונת איבריי להתמסר לשליטתו
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בלי חרטות, נגעתי באדום [ליצירה]
- [ליצירה] פרידמן, יפה לך פירגון. "משל מציאותי" זה אוקסימורון, למה כוונתך? [ליצירה]
- [ליצירה] ביקשת ביקורת, אז בבקשה: קודם כל, "כל מה שאיכלת לעצמך" צריך להיות ב-ח', אין לזה כל משמעות בכ'. שנית, היצירה ארוכה מדי, ללא ציר ברור של התחלה אמצע או סוף, ללא "עלילה" אם תרצה, קיבלתי את הרושם של כמה חברים המעבירים ביניהם דף וכל אחד מוסיף משפט משלו. בין לבין היו כמה רעיונות יפים שחבל שהטבעת ואיבדת בבלגן הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הביטוי "קולות כחולים" קצת זר לי כאן, לא הרמוני עם השאר. ואפשר ממש לשמוע ולהרגיש. [ליצירה]
- [ליצירה] "שעת בין ערביים של מוצאי שבת היא תמיד הארוכה ביותר", אוי זה נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מודה שה"איש הכתום" הרתיע אותי בהתחלה, הוריד את השיר מדרגת מחשבות קיומיות לפוליטיקה יומיומית, אבל בהמשך רוממת גם את זו, כך שנשמר האיזון. ו..נראה לי שאפשר היה לקצר.. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק. (גמני אהבתי את המילים החתוכות) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הכיוון, ונעמו לי המחשבות [ליצירה]
- [ליצירה] ותודה לאריאל שדאג שהנקודות יהיו במקומן ויעשו מלאכתן נאמנה [ליצירה]
תגובות