"ראש עולה אחרון"
כך אומרת המדריכה ליוגה
ואילו אני-
זוקרת קודקוד לפני הכל
ומכוונת איבריי להתמסר לשליטתו
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין. (ממליצה לך לקרוא את "אף אחד בשום מקום") [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים ממש. מילים ספורות, מדוייקות להביע התחושה [ליצירה]
- [ליצירה] כי לפגוע בשמאלני מתל אביב זה בסדר? [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו: היא אינה טובה לבלוז ב-ג-ל-ל ששומעת את העצב, האכזבה והריפיון כ"מתוק-מתוק", ובעצם לא מבינה מהיכן הוא בא ומה מביע. מפספסת את כל המהות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה בלגן נהדר שממש שאב אותי פנימה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצוין. איכותי ונוגע בדיוק כמה שצריך [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, חושבת שיש להשיב לכל אדם בצורה נאותה. שנית וקונקרטית , שלוש התקופות עולות בבירור מהשיר, העניין הוא לא בתוכן, אלא בעיצובו. החרוזים נדמים מאולצים (עטו-איתו) וחלק מהמילים מפריעות לזרימה ("נמרח"?!) . אני אישית גם לא מחבבת שימוש במושגים קלישאתיים ונפוצים ("יקרת לי מחיי" "אצעד אל השקיעה"), חושבת שמשורר צריך להמציא חדשים משלו. אבל זו רק אני :-) [ליצירה]
- [ליצירה] החשיפה לשמש היא במובן כפול- החמרה של ה"מחלה" (הרי שהייה ממושכת בשמש גורמת לסרטן), ובמובן הקיטשי יותר של "להראות את האור"-הדרך הנכונה.. ו..תודה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] <נאנחת קלות> [ליצירה]
תגובות