חודשיים וחצי עברנו יחד

הענקנו הכל ללא פחד

אך כנראה אין זה הספיק

כי אתמול אמרנו מספיק

לא אמרת: "דוסה הולכים לישון"

ולא: "לילה טוב נתראה בחלום"

דמעותיי נשפכות כמו מפל אין סופי

מרגישה איך כוחותיי נוטשים את גופי

פתאום הכל כל כך כואב

כל איבר נהיה כבד

מעלה חיוך קטנטן וצדדי

כי יודעת אני שהכל לטובתי

היה שלום שושן צחור

לעד אותך אזכור...