[אחרי ימים...]

השקיעה היתה יפה כל כך

הכחול של הים בהק

כשנכנסה בו השמש האדומה

חשבתי על כל מה שעזבתי

לעזוב הכל

את המשפחה

את החברים

את כל העבר

להטהר להתכונן לארץ ישראל!

כמו ר´ זירא שצם לפני שהוא בא לארץ

ורצה שישכח כל תלמודו

ומי אני? מה כבר אני יודע שאני יכול לשכוח?

[ואל תחשבו שאני מצטנע אלא באמת מה כבר למדתי...]

ומשה עומד לידי מחיך בטובו

"מה אתה חושב?"

"על הבית שעזבתי ועל הבית החדש שלי"

נפנה אלי בעיני הטובות ואמר לי

"אני חושב שפה יש נקודה חשובה

אתה לא נוסע הביתה אלא אתה שב הביתה

אל הבית האמיתי שלך

אל ארץ ישראל ארצך, ארצי וארצנו הקדושה"

[איך הוא תמיד חושב על הדברים האלה?! הוא כל כך צודק!]

והלילה יורד

וחושך מתפשט על הכל

ונקודת אור יחידה בוהקת

נקודת האור של משה שלומד בשקט...

ואני, אני נרדם

והחלום חוזר

והזקן מחיך ואומר "ברוך הבא לארצנו.."

והכל מסתובב סביבי בקדושה

והנה בית מקדש

והנה הכהנים

והלוים

כולם שמחים ומאושרים

הנה קורבן התמיד!

איזה אושר...

 

"אלישע, בוקר טוב בא יש פה מנין על הספינה..."

משה מעיר אותי...

"מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת נשמתי בחמלה, רבה אמונתך..."

 

 

אחרי התפילה אכלנו קצת מהלחם שתינו מים

והנה נראית באופק פיסת אדמה

ואני ממצמץ בעיני

לראות אם זה באמת זה

"משה, זאת ארץ ישראל?"

ומשה בעיניו הבורקות בוער

"כן, זאת ארצנו ארץ הקודש"

ועיני מתחילות לדמוע...

"בשוב ד´ שיבת ציון היינו כחולמים..."

"ותחזינה עיננו בשובך לציון"

גם אם זה לא נראה כל כך ככה

זה התחלת שיבת עמנו לארצו

איזו קדושה

איזו טהרה!

נישקתי את האדמה

אדמת קודש!!!

ובכיתי...

"שהחיינו-[זיכה אותי לחיות לראות את הארץ] וקיימנו-[קיים אותי מכל הצרות האלה] והגיענו-[הביא אותנו לפה!]

לזמן הזה!!!!

 

 

ובירידה מהספינה מחכה לנו איש הוא מחיך לקראתינו והוא אומר

"שלום משה, אתה בטח אלישע?"

הוא פונה אלי...

"כן, אני אלישע נעים מאוד..."

"אני שלום..."

הוא מדבר עברית מוזרה וקצת מוזר לי פתאום לדבר עברית ולא יידיש....

הוא נראה לא מארצות אשכנז...

"אתה מפה?"

"לא, אני ממצרים..."

עכשיו הבנתי...

איזה יופי קיבוץ גלויות!

מכל מקום הגיעו...

שלום לוקח את המזודה

"בואו אנחנו נוסעים לכיוון ירושלים..."

איזה יופי!

ירושלים

עיר הקודש

עיר שכולה קודש

שאין בה טיפת טומאה

כולה קדושה וטהרה

והדרך מליאה בהרים וגבעות וואדיות והכל כל כך מדהים

"מה רבו מעשיך ד´"

אני נפעם...

שלום מסתובב אלי ואומר

"אם כבר אמרת את הפסוק הזה

אז למדתי משהו על זה ממורינו הרב קוק שליט"א

הוא אומר שכמו שאנחנו אומרים "מה רבו"

אז צריך לומר "מה קטנו מעשיך ד´!!"

כי הקב"ה מתגלה אלינו דרך כל המציאות גם הקטנים וגם הגדולים!!!"

איזה פירוש נפלא!

לא חשבתי על זה אף פעם!

אויר של ארץ ישראל יש בפירוש הזה

רק פה אפשר להסתכל על כל םרט במציאות ולהראות באצבע שהוא שייך לקב"ה...

אני כל כך רוצה להכיר את הרב קוק הזה

הוא נשמע משהו מאוד מיוחד...

 

 

והנסיעה ממשיכה לה לאיטה לעבר עיר קודשנו...