מאת : עינת טמסות

‏21 מרץ 2005

עם השנים,

בניתי לי עולם משלי .

בו מתארת לפרטים בחרוזים

את שרואות עיני .

המילים אוספות לחיקם

את המכאוב שבליבי,

ומתעדות בכדי שלא אשכח לעולם .

על מה כעסתי מדוע דמעו עיניי

כך יושבת שעות בתוך המילים ,

עד שנמוג הסער .

ובבוא השלווה לחיי

שבה לביתי החם.

כאשר סולחת אני

ומקבלת בהבנה ,

את דברי האוהבים.

כך חייה לי

בתוך שני עולמות,

חיי מציאות .

והתיעוד