בס"ד

דואה השמיימה,

מעל בני האדם,

מעל האדמה הרדודה,

גבוהה ככל שאהיה,

ולא אשכח,

כי מן האדמה צמחתי,

ולא אשכח,

כי היו אלה בני האדם שהשקוני,

רק אחד אשכח תחת כנפיי,

כאב מהו.