המילים אבדו להן בעולם של מבוכים
עולם שבו אין לנו שליטה על דברים שמתהווים
כי כך יצאה הכרזה לפני כסא הכבוד
פלוני לאלמוני, ואין במה לדרוש
הטוב והמטיב וברוך דיין אמת
לכאורה צמתים שונים
אחת מובילה אל תהום ללא מוצא
ואילו השניה מבשרת על תנועה חדשה שנוצרה
אך כבר לימדונו רבותינו כלל נורא שאינו נתפס בתחילה
מפי עליון-לא תצא הרעות, כיצד, אני שואל, איך יכול להיות
אבל כידוע גודלה של האמונה, הוא במקום שאין תשובה
הכאב חודר לכל עצמותי, מכלה כל חלקה טובה בחדריי
"הייתי בטוח שהיא ,"האחת
אך במקום זה נגרם לי מפח..
מה אגיד ומה אדבר
דומיה אחזה בי, החניקה את דמעותיי
מבתרת היא את איברי
רק משפט אחד נותר לי לומר
תוכי רצוף אהבה מבנות ירושלים
והמבינה מבינה
תגובות