שוב אותו הרגש שמציף את ליבי,

שוב התחושה הזו שבתוכי,

ההרגשה של הפספוס, הרגשת ההחמצה,

שוב אותו כאב חד,

שוב אותו לבד.

ומה בסוף? בסוף תמיד נשאר הלבד...