העץ ממשיך בלעדינו.

הגזע השריש היטב ועבה.

באסטרטגיה של מתמיד

טווה פירותיו לגובה.

 

מהבהב אלינו כובד בשלות

של פאפאיות מתחצפות

מלאות להתפקע

מעסיס מובחרות.

ואנו, קטנים

ונבוכים על הקרקע

אוחזים

בנפנוף שדה תעופה .

 

 

מתנדנדות מגובה שתיים וחצי קומות בטון

אל עלעלי חיוכינו

כמשים

במבטינו  עכורים.

סעו, סעו לכן , פאפאיות מתנשאות

סעו לכן , פאפאיות מצליחות

לנפנף חצאיות מופקרות

צהוב וכתום

מעל ראשי מובסים.

נישאר לנפנף  מתוך אפור אבן

קרקעיתנו

אגרוף קרוע

תלוש מתוך האדמה.