הים בנדיבותו,
שכב דומם
והואיל,
להשיב לי בהמייה
לטיפה מלוחה
מדמעותי
שנשרו כמטר...
הים באבירותו,
סער, רעש
ושרטט,
את כאבי
הדומעים
על חופיו...
הים באדיבותו,
נותר, התגלגל
והשיב,
באדוות גלים
את מתינות השתיקה
ופאר יכולת קבלה
טש
[ליצירה]
לא שרצוני להיות חכמה גדולה -
מתחיל נפלא
ומסתיים (לטעמי ולדעתי הבלתי מחוכמת בעליל)
בקול ענות חלושה...
עוד מבט? עוד מחשבה -
יופי של שיר עם זוית ראיה נפלאה !!!
טש