על במותיך חלל עומדים אחד לאחת לאחד, אומרים שירת חיינו- המילים דוברות במקומנו דף לבן מסמיק, מחוויר אל מול העוצמה, משחיר, המיה דמומה חולפת עוד לא אמרנו די אמרנו הרבה יותר מדי, לא היו הדברים מעולם – יאָמרו וינוגנו הבלי רחשי עולם שפופי דמות וגוון מאחורי מילים סתומות חשופי נשמה פצועה מדממת נפצעים, פוצעים והכל - בדממה רועמת... במקום בו דורכות רגלינו יציבות, נטועות באדמה קופצות ומדלגות אצבעותינו- מחלחלות מרגוע לנשמה ניר לקמוס וירטואלי קולט כל מילה, בולע, שומע, מראה פנינו – כמראָה טש