"כנראה שהיינו צריכים את השואה" כנראה שהיינו צריכים את השואה כדי שכל פעם, כשקצת קשה, לא נתייאש אלא נזכר במה שהיה ונבין שכל הקשיים שלנו הם כאין וכאפס לעומת מה שאחינו הגיבורים עברו שם. כנראה שהיינו צריכים את השואה כדי ללמוד מהי אמונה אמיתית בקב"ה, אמונה ללא גבולות שהולכים איתה באש ובמים, אמונה שמחזיקה בני אדם בחיים, אמונה שבלעדיה ממש אי אפשר. כנראה שהיינו צריכים את השואה כדי להבין את חשיבות התא המשפחתי. כמה הוא חשוב, כמה כואב בלעדיו, כמה הוא נותן תקווה וכמה אנשים היו מוכנים למות ובלבד שמשפחתם תשאר. כנראה שהיינו צריכים את השואה כדי שתתן כח ותנופה לציונות, שתתן כח ותנופה לעלות, להילחם וליישב את הארץ ולהבין את משמעות האהבה לאדמה. האהבה למדינה והאהבה ליהודי האחר באשר הוא. כנראה שהיינו צריכים את השואה, בשביל העתיד, כדי להתקדם הלאה כל הזמן. למרות הקשיים ולמרות הבעיות, השואה תיתן לנו מוטיבציה להמשיך ולהגיע אל פסגות יותר גבוהות. זה קשה להגיד את זה כך זה קשה לחשוב על זה כך וזה פשוט קשה, אבל "כנראה שהיינו צריכים את השואה" אחרת הקב"ה לא היה נותן לנו אותה.