כמו הגלים,שמנסים לנגוע,אבל
אף פעם לא משיגים את
הבטחון שבהרגשת חמימות
מוצקה, מוחשית, אמיתית
כך רואה מרחוק את האשליה
ובכל פעם שמתקרבת
עוד גל מתנפץ לעיני
בקצף לבן ורטוב
הקטעים הכתובים אינם ניתנים למסגרת של זמן מקום או משמעות הם נבעו מתוכי מהתקופה והאווירה בה אני חיה וברגע שסיימתי לכתוב אותם הם אינם שייכים לי יותר
הם נתונים להשלכות מבחוץ זורמים במערבולת החיים לו יהי והם יזרמו פנימה ללבכם
[ליצירה]
ולמרות שחורף זו עונה
מדהימה, אי אפשר להתעלם מהדכאוניות מה ששוררת בשיר, אבל דבר טוב יש פה- אחדות בין החוץ לפנים, אם יש באסה- לפחות שהיא תהיה שלמה מבפנים ומבחוץ, לא ככה?...
תגובות