למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש לבלוג תורה ומדע בכתובת:

http://toraumada.blogspot.co.il/2015/06/Korach-salt-advantages.html

לפרשת קרח - שנה ב
המלח והים נאמר בפרשתנו פרק יח פס' יט: "כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה' נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם היא לפני ה' ולך ולזרעך אתך". רש"י בד"ה ברית מלח מסביר: "כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם". ברית מלח היא ברית העומדת לדורות. בויקרא פרק ב פס' יג נאמר: "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח...", דהיינו הקורבנות טעונים מלח. שם רש"י בד"ה מלח ברית מפרש: "שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח וניסוך המים בחג". בספר "מעם לועז" מרחיב הסבר זה: לפני בריאת העולם היה כל העולם מים, וביום השני ציווה הקב"ה שיהיה רקיע ויבדלו המים, חלק מעל לרקיע וחלק מתחת לרקיע. התחילו המים התחתונים לבכות ואמרו: "אוי לנו שלא זכינו להישאר למעלה מן הרקיע, על יד בוראנו", והעזו התהומות ובקשו לעלות מעלה. גער בהם הקב"ה שלא יזוזו ממקומם, ואמר להם: מאחר שהעזתם וטרחתם להיות למעלה למען כבודי, אתן לכם שכר: שמים העליונים לא יהיו רשאים לומר שירה לפניכם. ועוד שכר אתן לכם שכל קרבן יהיה בו מלח, ובכך תהיה המצווה שלכם, שהמלח בא מן הים. כיצד הגיע המלח אל הים? מי הנהרות ממיסים מלחים הנמצאים באדמה ונושאים אותם אל הים. מי הים מתאדים והופכים לעננים, אולם המלח נשאר בים, ועל כן גדל שיעורו במשך השנים עד שהגיע לכארבעה אחוזים בימינו. ישנם סוגים שונים של מלחים. אנו נדון על מלח הבישול: מלח הבישול מורכב מכלור ונתרן. כמחצב מוצק, הוא נמצא במקומות מסוימים בעולם כמוצק שכורים אותו במכרות מלח, אך בעיקר הוא נפוץ במי הים, שריכוזו בהם הוא כ-4%. במי ים המלח מגיע רכוזו ל-30%. מאז ומתמיד היה מלח הבישול מוצר בעל חשיבות רבה לתיבול המזון ולשימורו (במדינות הבלתי מפותחות הוא משמש עדיין במידה רבה לשימור המזון). לבישול משתמשים בד"כ במלח גס, ולתיבול במלח שלחן, שגבישיו קטנים. האדם חייב לצרוך מלח בכמויות קטנות כדי לשמור על מאזן הנוזלים בגופו, אך צריכה מופרזת של מלח עלולה לגרום ליתר לחץ דם ולאגירת-יתר של נוזלים בגופנו. מלח בישול מהווה 0.6% מנוזל הדם. ריכוז המלחים משפיע על חילופי המים בין התאים לבין נוזל הדם. אם מעלים את ריכוז המלחים בנוזל הדם ע"י הוספת מעט מלח בישול, רואים, כי הכדוריות האדומות שבדם הולכות ומצטמקות כתוצאה מאיבוד מים, העוברים מן הכדוריות אל נוזל הדם. הכלור שבמלח הבישול משמש לייצור חומצת המלח ע"י הקיבה. מלח הבישול דרוש בכמות גדולה יותר מכל שאר המינראלים-לא פחות מ-10 גרם ליום; אם כי בדרך כלל אין צורך לאוכלו במיוחד מאחר והוא נמצא כבר בהרבה מאכלים. המלח המצוי בשווקים במגוון צורות, כולל מלח שולחני, מלח גבישי ומלח ים. תכולת הנתרן בכל אחד מסוגי המלחים האלה כמעט שווה. מאחר שהנתרן הוא הגורם המזיק במלח, מבחינה בריאותית, העדיפות שיש לסוג מלח זה על אחר היא מזערית. מחקר חדש מצביע על כך שיש קשר בין שיעור צריכת המלח לבין שכיחות מקרי מוות ממחלות לב ומספר האנשים הזקוקים לטיפול בלחץ דם גבוה. ע"פ מחקר זה, מומלץ להפחית את צריכת המלח לפחות ב-30%, ע"י אי-הוספת מלח בבישול או ליד השולחן [ע"פ הספר "מזון לבריאות" מאת ד"ר ג'ון בריפה בנושא "המלח והלב"].