בחיים שלי לא הרגשתי ככה כלפי בת, כל פעם שהיא התקרבה אלי רעדתי ממש. השבוע הלכתי ברחוב ופתאום ראיתי אותה עוברת במדרכה ממול, התחבאתי מאחורי מכונית והתפללתי שהיא לא תסתכל אלי. עקבתי אחריה במבטי עד שהיא נעלמה מאחורי הפינה. יום אחד ראיתי אותה בסופר הסתכלתי עליה מאחורי המדפים, היא קנתה חלב ולחם, לפתע מבטינו נפגשו נהיו לי פרפרים בבטן אבל היא לא זיהתה אותי מאחורי המדפים. בערב שבת דיברתי עם חבר שלי באפרת הוא אמר לי שהיא מחפשת אותי, התחלתי לגמגם. ואז הרגשתי יד על כתפי הסתובבתי והנה היא עומדת מולי עם המבט הזה בעיניים והחיוך שלה. היא שאלה אותי מה שלומי, לא יכולתי לענות. הסמקתי. ידה התרוממה לעבר פני ונגעה. בהם היא שברה לי את האף, תאמינו לי בחיים שלכם אל תעיזו לא להחזיר הלוואה למישהי שלמדה טאי קוואן דו.