מרקדת מחול חצי יובל,
סובבת
בקצב להבות המדורה.
משתלהבת מול להטה
היוקד אותי אליה.
מנציחה בצעדיי,
זכר עמידתך איתן לצידי,
מאיר באור לפידך
את דרכי העקלקלה,
הרחק ממך,
אל הלא נודע.
אור ראשון של זריחה,
מאיר פניו אלינו,
מלווה אותנו
בראשית מסלול חדש,
שונה, אך מרגש לא פחות
מזה שידענו.
צעדיי מובילים אותי
במעגלים מסחררים,
רק כדי לרקד
סביב מדורות אחרות,
בצעדים שונים,
מדודים יותר בפעם זו,
מהוססים כמעה
ובעיניי יוקדת אש לפידך,
שילווה אותי לעד.
חמד גלבר-קרפובסקי
-
אישה באמצע החיים ובפתיחת חייים חדשים. כותבת מיום שזוכרת את עצמי.
עוסקת בשלל עיסוקים מגוונים, בעיקר לא אוהבת להיות חסרת תועלת.
תגובות