ביום שהלכת, ידעתי שהלכתי גם אני. לא אליך. הלכתי לנתיב חדש - משלי. לקחתי איתי תרמיל זכרונות, מקל נדודים ספוג תשוקות וקרם הגנה מהחור באוזון. טיפסתי הרים, חציתי אוקיינוס. חלפתי בין שדות מוריקים. פגשתי בדרך המון אנשים, חלקם מחוייכים, חלקם מסופקים... וחלקם הושיטו לי יד תומכת. היום, הגיע מסעי לסיומו. נפרדת ממך. התרמיל והמקל הותרתי בדרך. קרם ההגנה אזל כבר מזמן. לוקחת איתי רק מבט אחרון. זה - המבוייש, המהוסס משהו. למסעי הקרב והולך, אל הסרט הבא של חיי.