בעת שליבי יעמוד על שלו, וגופי יתייצב לצידו, נפשי תפצח בהמיה נעימה ורוחי בפני תהלום. הכל כבר נראה בהיר, מוכר, הדרך סלולה וברורה, ידעתי היטב מה יביא המחר עם תחושה נושנה, מוכרה. כך, באקראי, בלי תכנון, בלי משים, מתוך עולמות נשכחים, מגיח חציו השני של אני, מתמקם בנימה חצופה בתוכי ומרעיד כל מיתר בלבבי. ניחוח חדש ממלא ישותי, פעימות וצלילים ענוגים, לחנים אותם לא ידעתי מעודי, מתנגנים שם עמוק, רוטטים. ותפילה חרישית יישא זה הלב, לאחראי על הנס המופלא. עשה שנדע להשכיל ולנצור על הפלא הזה הנפלא.