מישהו משחק לי על הגב
מרגישה קצת נרדמת.
לא רוצה לדעת מי,
טוב לי ככה.
לפעמים קשה
למצוא את הטוב
בכל הרע הגדול
הזה.
לפעמים לא רוצה
לדעת את הכל
כדי שלא אטעה.
דיגידיגידיגי.
[ליצירה]
דווקא לי נראה שהאמא שכחה את עצמה והפכה להיות אשת איש ואם לילדים בכל התהוותה ביום יום. כלומר, היא לא מוזכרת בהקשר של אינדוודואלית אלא רק בתור מישהי שקשורה למישהו (בעל, ילדים) ואם לא יהיו אלו, לא תהיה בכלל. זה מעוות ובכלל לא קשר אידיאלי בעיני. ושלא נזכיר את העניין שנשמע שהיא לבד (!) במערכה. ניצול לשמו. זה כבר ממש מעוות!!! לא ככה אמור להתנהל בית!!!
[ליצירה]
את הנ.ב. כתבת בסגנון של עגנון- 'כאילו' במובן הראשוני שלו, כלומר, ברור שמה שכתוב שהוא לא קשור הוא באמת הכי קשור שבעולם.
(או שלא ואז סתם העלתי את שמו של עגנון שגם זה בסדר...).
[ליצירה]
עניין התפילין המהודקות ברור לי, אבל התפילין הן תירוץ לעלילה כדי שהיא תזכר בזרועות השריריות שלו, כלומר היא כל הזמן נעה בין לפני ואחרי (עכשיו).
[ליצירה]
[ליצירה]
ככל שאני חושבת יותר על הסיפור הזה, ככה אני יותר מתפעמת ממנו.
מהעדינות שבו, מצרופי המילים, מהאווירה הכללית מהכל , פשוט מהכל. אין לי מילים כמו שלך כדי לתאר עד כמה נהניתי מהסיפור. תודה.
טל, זכית למתנת אל.