מישהו משחק לי על הגב
מרגישה קצת נרדמת.
לא רוצה לדעת מי,
טוב לי ככה.
לפעמים קשה
למצוא את הטוב
בכל הרע הגדול
הזה.
לפעמים לא רוצה
לדעת את הכל
כדי שלא אטעה.
דיגידיגידיגי.
[ליצירה]
הר' קרליבך ז"ל היה מספר סיפור על אדם אחד, חצקל'ה, מאוד מאוד פשוט, סבל בשוק של העיירה שכל דבר היה אומר ועושה לכבוד שבת. היה מרים שק תפו"א ושואל את בעליו "לשבת תפו"א אלו?" והיו עונים" כן" ואז היה מתחיל לשיר "לכבוד שבת , לכבוד שבת" (ושהר' קרליבך שר את זה, זה הרבה יותר חזק, אותי זה ממש הרעיד).
הסיפור מתגלגל וכו' ובמהלכו אנו פוגשים ברב חסיד גדול שבא לעיירה -שבה בזו לחצקל'ה וחשבוהו למשוגע בגלל הלכבוד שבת שלו (אה כן, והוגים את זה בהגייה אידישאית: ליכבוד שבאס) ופוגש את קהל מאמיניו בבית הכנסת.
כאשר הוא רואה את חצקל'ה שלנו, הוא מבין שהוא משו-משו, מאוד מיוחד. אז שואל אותו הרב: מה שמך רב ייד? עונה חצקל'ה: חצקל'ה, כבוד הרב, אבל כאן, בעיירה, נוהגים לקרוא לי 'חצקל'ה לכבוד שבאס'.
ואז שאל אותו הרב: על מה אתה חושב כשאתה שר לכבוד שבת? ועונה לו חצקל'ה דבר מדהים:
אני מכיר את הסיפור של אברהם יצחק ויעקב ובניהם ויציאת מצרים והמקדש והגלות ועוד מקדש ועוד גלות ועכשיו גלות, אני מכיר את ההתחלה, אני מכיר את האמצע, אבל ריבונו של עולם, מה הסוף?.
ודי לחכימא ברמיזה.
אז מתבוננת, הלוואי שאת ואני וכל עם ישראל נחשוב בכל יום שעובר ובכל מעשה שאנו עושים על ה'לכבוד שבאס' הזה ולוואי נזכה כולנו לגאולה.
[ליצירה]
1+1=3 (עצה לחיים שלמדתי מפי חבר טוב).
הסבר: דברים הם לא כמו שהם נראים. (אני מקווה שאני לא עושה עוול למוטו העמוק הזה כשאני מסבירה אותו ב7 מילים...).
תתעודדי, ימים טובים יבואו.
[ליצירה]
בתור בת, אז סבבה בראד פיט, אבל בתור מישהי שמוזיקה קרובה ללבה, אז אלטון ג'ון.(ואצלו זו הערצה ל מוזיקה כי הוא לא בדיוק בטע של בנות).
וקווין יקר(בין אם אתה קרוב של או שאתה לא): תחשוב מה גורם לך לכתוב שירים. כי השיר הוא עצמך במובן מסויים וכאשר אתה מוציא אותו אתה משנה משהו בחיים שלך, אפילו אם הוא דבר קטן. בכלליות, אפילו בהחלטה להתקדם ישנה התקדמות, אז נראה לי שאתה בכוון... בהצלחה!.
[ליצירה]
ואני אוהבת רק את הגשמים האלו הדוקרים, שפורעים לי את השיער החלק תמידית שלי, שמסמרטטים לי את הבגדים ומטיסים את הנשמה שלי גבוה גבוה אל אלוהים כדי שאוכל לבקש ממנו עוד (אבל שלא יהיה קר).
[ליצירה]
אם אפשר להעיר:
בתור קטע שהוגדר כ'שירה', את סותרת את עצמך...
את מגדירה, מחלקת, ממיינת, מצהירה על טיבו של משורר ובגלל כל האמור לעיל את בעצם סותרת את ההגדרות האלו עצמן כאשר את גורמת להן להיות חד משמעיות, ללא כל ספק או סאבטקסט שיושלם ע"י הקורא. כלומר: ע"פ ההגדרות המדעיות שלך השיר עצמו לא עומד בקריטריונים.
חבל להגדיר דבר כל כך בלתי מוגדר. זה מועד לסתירה עצמית, במיוחד בתחומי האומנות...
(אבל יישר-כוח על הנסיון...)