"הנסיכה" כך קראו לה כולם. "הנסיכה". הם זלזלו בה, קנאו בה. היפה בנשים. בנערות. בבחורות. שילת. לכן היא ברחה. נסעה לאמריקה. שם, חשבה, תמצא מנוחה. ושם, אהבו אותה, שמחו איתה, ולא קראו לה. "נסיכה". עד שיום אחד, הגיעה חברה, מהמקום ממנו ברחה. "נסיכה..." קראה לה בבוז. היא הסתכלה סביב בבהלה. שאף אחד לא ישמע. אסור. אך הם שמעו. את הזלזול, הבוז התהומי, והחלו, אף הם: "נסיכה". "נסיכה", כך קראו לה כולם. "הנסיכה", הם זלזלו בה, וקנאו בה. היפה בנשים, בנערות, בבחורות. ולא היה לה לאן לברוח.