רגע לפני – כמה עצוב עמדתי על החלון בקומה ה – 120 וצעקו לי, קפוץ, קצת אומץ, אז הראתי להם למי אין אומץ וקפצתי. עכשיו אני פה באויר הצח, והם הפחדנים נשארו בעשן ובמחנק. תמיד רציתי לעוף כמו ציפור, סוף סוף קיבלתי הזדמנות, ראיתי שהציפורים מניעות כנפיים, נחות ושומרות על הגובה, אני מניע את הידיים כמותן ומנמיך, כנראה התאוריה דפוקה, אין ברירה הולך לנחיתה. כמה לא אהבתי את מקצוע הפיזיקה, חייב להודות, ניוטון אתה צדקת, כוח המשיכה הוא כלפי מטה, אני כנראה בכיוון הנכון. עוד למדתי, כי מהירות נפילה חופשית היא 10 מטר לשניה, קפצתי מהקומה ה- 120, אז מתי אני מגיע ? כמה הרבה אנשים למטה, לאיזה כבוד זכיתי ?, כנראה שצריך בשביל לעלות קודם לרדת.