איך ברגע אחד, עולם שלם נופל -לטמיון.
והיא לא תשוב לצחוק בדרך שבה צחקה ,לפני.
החיים - הם טלטלה , ואם תביט לאחור לא תמיד תמצא את שהיה.
יש דברים שאסורים מלקרות, אך כשהם נעשים - קשה לתקן.
והיא לא תשוב לצחוק בדרך שבה צחקה, לפני.
הרדוף לבן
-
549
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי הדימוי שנתת כאן..לעיתים אפשר אפילו לחשוב שהיה לגזור על האדם עונש חמור יותר מרמת עונשו של הנחש... מקווה שיתמעטו כאבי הלב... ותשמעי רק מילים רכות מפי אוהבייך.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך התחברתי למה שכתבת על השירים שסופם כזיכרון ישן..לדעתי יש בזה משהו גם מאוד חיובי..כי הם נועדו רק כדי שנוכל לצמוח מחדש... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע כאילו מה שלכאורה "היה" מעולם לא התחיל.. ושזו עוד אשלייה הבדויה מן החלומות שבך .. מה שנכתב מצטייר בדמיוני כעוד אוטופיה הרחוקה מהתגשמות ושאתה מייחל לה שתתגשם... קשר בלי גבולות וללא סוף כמו הים...יום טוב!התחברתי ליצירה.. [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע הזה..מדולל בציניות.. לכן אני לא כל כך מסכימה איתך לגבי "התמימות". [ליצירה]
- [ליצירה] נראה כאילו לקחת את ההשראה מספר ישעיהו.. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לי להגיד שהקטע יפה.. כי .. לא אומרים "יפה" על דבר שנכתב מכאב... אבל..אהבתי את מבנה השיר ז"א את ההדרגתיות של הקטע הזה.. בהתחלה הטקסט מביע אדישות לסיטואציה...ובסוף רואים את הכעס..ואת הביקורתיות שלך על הסובבים אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה(: [ליצירה]
- [ליצירה] השיר, ממש ריגש, בעיני הוא שידר הליכה כנגד כל הסיכוים..וממש התחברתי לזה..לפעמים צריך לנסות ולהציל משהו מטביעה גם אם רואים שיתכן שהדבר בלתי אפשרי..ממש אהבתי את המשפט: "אני יודע לצלול אני טבעתי לא פעם אבל אין לי מושג איך יוצאים מהים"- כי באמת, הבעיה הגדולה במשברים, היא לא המשב עצמו..אלא הזיכרונות..והחללים שנותרים אחרי..ממש יפה! [ליצירה]
תגובות