הם איתנו בכל מקום
רודפים אחרינו לא נותנים לישון
תמונות קטועות של זעקות וכאב עולות
הם לוחשים לאוזנינו ועינינו דומעות
בני 15 , 16 אפילו 30
והם כולם בוכים , מתפללים
אומרים שהמטרה מקדשת את האמצעים
אבל כמה קורבנות אנו מאבדים?!
איך אפשר להיות חזקים
כשחלק מליבנו נשבר לרסיסים
ו"נפלת קמת" אומרים מנהיגים
האם צל מוות הסב אליהם אי פעם פנים?
אבא הסופד על קבר בנו
אם שכולה מבכה על בנה שהלך ולא יחזור
חבר הסוחב את גוית חברו המת-
לכולם אותו מבט קרוע, חסר אונים
בני 15 , 16 אפילו 30
והם כולם בוכים , מתפללים
אומרים שהמטרה מקדשת את האמצעים
אבל כמה קורבנות אנו מאבדים?!
ראש חפוי ועליו אדמה
קרע בבגד שתיקה , דממה
אין ספור מחשבות מלוות באימה
נשאר רק הפחד, הסתלקה השכינה...
