יש לי מחברת חדשה, לבנים וחלקים הדפים שבה. אין בהם כתמים או סימנים, אפשר בעמוד אחד לראות את שני הצדדים. התחלתי היום למלא את המחברת, ובעמוד הראשון עשיתי כותרת. קשטתי בפרפרים צבעוניים מלאי דרור, ביונים לבנות המבשרות שכבר לא יהיה שחור. הגעתי כבר לעמוד השני, ציירתי את כל מה שתאווה נפשי. העדפתי לצייר ולא לכתוב, רוב הציורים יצאו לי בצהוב. בעמוד השלישי עברו בי צמרמורות, כתבתי בכחול את כל אחד מהחלומות. כמו נחיל ים קטן נראה כל חלום, אך ביחד הם הפכו לאוקיינוס שלו, מבטיח וגדול. בעמוד הרביעי הכתב לא יצא יפה, כשכתבתי אותו צחקתי הרבה. הוא היה מלא בסיפורים עליזים, מלא בהרבה רגעים מאושרים. בעמוד החמישי כבר לא יכולתי לברוח, מהרגעים הקשים שקשה לשכוח. אבל ראיתי בהם צעדים קטנים, לקראת המהלכים הגדולים בחיים. עוד יבואו להם הרבה עמודים, חלקם כתובים, חלקם מאויירים. יהיו בהם גם בכי גם צחוק, מלאי תקווה לטוב בטווח הרחוק.