בזמן השקיעה אני חושבת על הזמנים בו אני שוקעת בתוך עיניך,
ואז בסופו כהעלמות נגמר זמני ונשארת רק ההרגשה.
וכך אני צריכה לחכות כפעם בפעם לפעם הבאה בו השקיעה תחזור,
ומתפללת שיגיע הזמן בו השקיעה תשאר לעולם.
בזמן הזריחה אני חושבת על הפריחה המלבלבת,
ועל הפרח העיקרי עליו כל היום אני חולמת.
ומקווה שהלבלוב ימשיך לפרוח,
עד הגעתו להתחברות עם הלבלוב הבא.
ובזמנים אחרים רק עליך אני חושבת,
על הרגעים היפים בהם התשוקה ביננו סוערת,
על הזמנים הקשים לטובת הטובים,
ועלינו כאל זריחה ושקיעה בזמן החלפת תפקידים,
שזהו הזמן בו הם שוב נפגשים ושוב מבינים
שהם דוקא כן מאוהבים
