העוז הנעלם מלבטא תחושותיי

העצב מלהתבונן מרחוק

בידיעה שההצגה חייבת להימשך..

הנכון לעטות מסכה מחוייכת על פניי?

כשלו נסיונותיי למצוא את הדרך

להוביל לאמת

לומר את אשר בליבי

האמנם עדיף כך או אחרת?

בדמיוני מרחפת

אך הקיים משיב חזרה-

אל קרקע בטוחה

 

האם קיימת אפשרות שדמיון

ייהפך למציאות?