פעם כתבתי

על אחד שלא הכרתי

שנשפך ממני בשבוע אחד מוקדם החוצה מהגוף

וטינף לי את כל הסדינים הלבנים שקניתי וכעסתי

אז קמתי עוד כשראש הצימוק הזה היה תלוי רופף נאחז בירך העדינות שלי 

ותלשתי אותו החוצה, ככה כמו שפולטים עצמות מחניקות

ונשרה ממנו לסת ואז גם שאר חלקים התחילו להתפצפץ על הרצפה שלי השטופה

וזה עושה כתמים וזה לא נעים ויש לזה מן ריח כזה של רקב ואני רגישה לריחות.

שמתי בשקית של ניילון מאלה שאני לוקחת כשיורדים עם הכלבה

ואספתי איבר איבר וגם ניסיתי לנחש

אחר כך נזכרתי בארוחת הצהריים של מחר

ובדודה ברטה שאוהבת לבבות

והיה נדמה שביד שלי הלב הזה אז בישלתי,

מים רותחים, קצת מלח ופנימה כמו עם השרימפסים החיים האלו

והלב הקטן הזה נע ופעם והתיז עלי רותחין

אחר כך טיגנתי אבל לא מדי, שלא יתייבש.

ארוחת הצהריים הייתה נהדרת

קניתי נרות כאלה עם ריח הדרים ומפיות בצבעים זוהרים

דודה ברטה אמרה שאני בשלנית לתפארת ואיתמר חייך והניח עלי יד

אני אוהבת כשהוא נוגע בי ככה אחר כך הוא הצמיד אותי אליו ולחש לי

"את תהיי אמא נהדרת" הוא צודק

אני אוהבת כשהוא מזהה בי איכויות

באותו לילה שכבנו מוזמן, ככה,עם כל הלב והרגש,

אני חושבת שאפילו נכנסנו להריון