היה היה דב שמן
ועליז
שאהב לזלול ממתקים.
הולך לבית הספר
עם שקית ממתקים
חוזר מבית הספר
וזולל ממתקים.
כל היום- ממתקים, ממתקים....
אמא דובה במטבח מכינה
מבשלת, מטגנת
אוכל טעים
והדב-
זולל רק ממתקים.
הולך לבית הספר
עם שקית ממתקים
חוזר מבית הספר
וזולל ממתקים
כל היום- ממתקים, ממתקים...
ויום אחד כשרצה לאכול
אוכל אמיתי
אמא דובה הגישה לו
ממתקים.
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סוערה ועוד יותר מכך! את יכולה להסתכל ביצירות של אלה שאוהבים את השירים של גברת אלגזר ולראות שאין במה לקנא.. ממש ברית הכותבים המופלאים... ואני מצטרף לדבריך, סוערה, שצריך להבדיל בין ביקורת עניינית ורצינית, לביקורת ברמה האישית (לדוגמא, מה שחטאתי בתחילת דבריי באופן מכוער אך נדיר). [ליצירה]
- [ליצירה] איך לא? סוערה"יקירתי" היה ברור שתגיבי לי.תגידי לי לא נמאס לך? ולך מוקי "היקר" אני אפילו לא אגיב. ממש כל הכבוד לך ששתקת פשוט נהדרת, מקסימה,טהורה בוגרת ומה שלא תרצי , אני בהחלט מצדיעה לך! איפה את בדיוק רואה ביקורת עניינית? כתבו שהשיר כתוב בכתיבה ילדותית נכון! זה לילדים וזו המטרה, שיר קליל, מדוע יש קטגוריה לשירי ילדים? זו הבחירה שלי בכתיבת שיר ברמה כזו ילדותית או כמו שנאמר ללא"רמת מינימליות של כתיבה". זה השיר וזה מה יש! לא מתאים אל תקראי. שיהיה לך יום נעים. אושרת [ליצירה]
- [ליצירה] זהו נגמר. אני שמח כל אחד אמר דברו עכשיו שבו בשקט ולימודו, ביקורת בונה היא ביקורת שאמורה ללמד משהו ולא סתם "יש רק ממתקים בחיים?" שאני לא מבין מה זה אמור להביע , זה טוב זה רע מה שבטוח זה לא נורא או "צריכה להיות מינימום של רמה" האם לזה יקרא ביקורת בונה ? לא הייתי בונה על זה. ביקורת בונה מטרתה לשפר את רמת היוצר בטח לא לנסות לפגוע בו! דבר שני אם כבר מוצאים משהו שלא מצא חן בעייניכם אז במטרה לבנות נותנים חלופה אפשרית, וזה לא מכוון לסו בהחלט לא. את זה סו יודעת לעשות היטב אך רק כשבה לה זכותה המלאה . סו את לא רצינית בקשר להערות עניינויות אלו בהחלט לא ענייניות, ואי אפשר להציץ לברווזון ביצירות או למוקי עילום שם אם לא שמת לב (אני בטוח שכן) וזה שכבר אפשר לבדוק לא משהו לטעמי לפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] תשמעי, אלגזרית, את פשוט לא יודעת לקבל ביקורת. את יודעת רק להגיב ליצירות של נועה ואביב-סתיו והם בחזרה. ואת יודעת לדאוג להקפיץ את השירים שלך במעלה הדירוג. תודי בזה פעם אחת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נכון שהעדפתי לשתוק אבל... את באמת חושבת שמקנאים בך?!?! שנית-שיר ילדים זה אכן דבר שלא שייך להכניס לתוכו תובנות פסיכוסופיות עמוקות אבל זה שהם ילדים לא אומר שצריך לכתוב בשפה דלה או לא חכמה. סה טו. לא מסובך להבין את הביקורת שלי, אני מקווה, אבל עוד טענה מטופשת בדבר הקנאות של מי שמעיר (בצורה לגיטימית!) תעלה את סף האגרסיות שלי גבוה מהמצופה. עד עכשיו שתקתי (מגיע לי ח"ח) אבל באמת שזה מוגזם. לא כל מי שמעיר לך עניינית- מקנא בך. את יכולה גם להציץ ביצירות של המעירים ולהווכח בעצמך שממש, אבל ממש, אין מה לקנא. סוערה סועה מסער. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצדדת בדבריו של גאיוס היקר. ב"ה גאיוס, הפעם דיברת בחוכמה. אין ספק. דברי טעם, נכונים יותר ממה שאמרו כל המגיבים בשרשור התגובות האלה. והרי ציטוט מדבריך: "ביקורת בונה מטרתה לשפר את רמת היוצר". אני מפנה את זה אליכם - סוערה, מוקי, ברווזון, עשהאל, עובר ושב, אחת - כשאתם כותבים ביקורת מתוך מחשבה/הבנה/ידיעה שרמת היוצר לא תשתפר, לפחות לא בעקבות בקורתכם - אין טעם לכתוב אותה בתור ביקורת בונה. ונסיים בדברי מוקי - "את יודעת רק להגיב ליצירות של נועה ואביב-סתיו והם בחזרה" - ומה בעצם רע בזה? אלגזרית ושות' ימשיכו להחליף תגובות, ומי שלא רוצה לקרוא את דבריהם של אלגזרית ושות', (כמוני למשל), לא יקרא. העניין עם הדירוג זה כבר משהו אחר, ואני מקווה שיטופל, אבל לבזבז את האנרגיות בוויכוחים חסרי תכלית, כשאין בהם שום ביקורת בונה כי ידוע ששומדבר לא נבנה - זה חבל. בזמן הזה אפשר לקרוא כמה יצירות איכותיות. [ליצירה]
- [ליצירה] לא כל אחד אמר את דברו...יש אחת מהצד שעוד לא דברה. בתור אחת שחיה ונושמת שירי ילדים, אני חייבת לציין שהשיר הזה ממש פיכסה. לא אושרת אלגזר פיכסה...אל תקחי את זה אישית, יכול להיות שאת בן אדם נהדר, אבל השיר פיכסה. ביקורת בונה: א. להגיד פעמיים את אותה מילה זו לא חריזה. ב. אם לא התכוונת לחרוז אז למה לכתוב כל מילה 20 פעם. הבנו! הדב אוהב ממתקים- NEXT!!! אנחנו אומנם ילדים, אבל לא טיפשים. רובנו אפילו יודעים לזהות מלך עירום. ג. הסוף נראה כאילו לקוח משום מקום ולא הולך לשום מקום. ד. אף ילד לא יאמין למעבר מממתקים לאוכל אמיתי ולאימא שנותנת ממתקים כשהילד שלה רוצה אוכל אמיתי. הם יאמינו למכשפות ומפלצות מתחת למיטות- אבל לא לזה! ה. מעבר לזה שהשיר הזה עלבון לאינטיליגנציה השכלית והרגשית, הוא לא מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] בסבבה אתם משהו אתם. כולה כתבה שיר ילדים, אפילו יונתן גפן לא קיבל כל כך הרבה תגובות. קחו את זה כשיר ילדים, שיר סבבה שילדים יאהבו, תפסיקו לנתח כל דבר. אני מגיבה על שירים שאני אוהבת, שירים שעושים לי משהו, שירים שגורמים להרגשה כלשהי, הזדהות, סלידה, הבנה. ביקורת באמת אמורה לעזור ליוצר, אבל בחיית קחו את החיים בסבבה, כולה שיר ילדים שנכתב לילדים, וילדים יאהבו אותו (תנסו להקריא אותו לילד, רצוי תוך כדי דגדוג) אז נכון שזו לא פואמה של ביאליק אבל תלמדו להנות גם מהמתיקות הקטנה שבשיר ילדים ולקחת אותו כמו שהוא- שיר ילדים. עזבו קנאה, אני לא מדברת על קנאה, כל כותב כאן כותב בזכות עצמו, אין במה לקנא, פשוט תקחו הכל בפרופורציות, תבינו שהאתר הזה הוקם בשביל שירים מכל סוג, מילים מכל סוג, יצירה היא יצירה, וזהו. וזה שאני או "סתיו ואביב" מגיבים ליצירות של אושרת- שימו לב, אני מגיבה למה שאני אוהבת ואהבתי את השירים וקראתי אותם ולא הרגשתי צורך לתת כאן ניתוח ספרותי מדוקדק של אושרת והמילים שכתבה. פשוט השירים שלה עשו לי משהו מנקודת מבט אישית. השירים שלי לא נראים. ואם אין לכם מה לקנא בי אז תפסיקו לשלוח לי מסרים אישיים על כמה שאני יורדת ברמה כשאני מצדדת באושרת. תחיו את החיים ותכתבו, תפסיקו לפרשן כל דבר ולנתח כל אימרה שנאמרת פה, מה יש? אנחנו אמורים להנות מאמנות ולא לכתוב עליה מאמרים. לא טוב לכם, לא צריך. רבאק, מאיפה באתם? תרדו מאושרת ותרדו מכל מי שאוהב לכתוב והיצירות שלו לא נראות לכם. שמעתם פעם שכתיבה היא דבר אינדיבידואלי? או שהמונח הזה לא מוכר לכם? אתם מוציאים את החשק בחיית. תחיו בסבבה, תחייכו, אל תהיו כבדים. גם שיר על דובונים ושוקולד הוא שיר- אבל הוא שיר על דובונים ושוקולד ולא צריך לחפש בו את המסר הסמוי של שברון לב או רצון להתאבד, בחיית תכף תתחילו לכתוב שאושרת לא האנישה מספיק את הדמות, שדובוני לא אמור לאכול שוקולד אלא שניצל. תרדו מהקטע. זה לא מתאים ומכער. ולא אכפת לי שיורידו אותי מהאתר, כבר מזמן הוצאתם את החשק לפרסם פה יצירות. נועה [ליצירה]
- [ליצירה] *. אני מצטרף למישי. והיה חשוב לי לכתוב את זה. כי הגיע הזמן ששתי האסכולות באתר הזה ירדו אחת מהשנייה, והקוראים הביקורתיים יבחינו היכן יש אמנות והיכן יש כתיבה חביבה שמחזיקה מעצמה. ובכל זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם רוצים? זה הרי משקף את רוח הילדות- גם אני הייתי כזה -(תרתי משמע...) אוכל ממתקים ומזניח את האוכל האמיתי... ולבסוף -טיפולי שיניים :))) [ליצירה]
- [ליצירה] אימל כל כך מזדהה, אני קוראת את השיר וכל מילה נוגעת בי... כאילו אני כתבתי, מפחיד לגדול. אהבתי...אז תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איך? איך פיספסתי אותך? אין לך מושג עד כמה הזדהתי עם השיר. ועכשיו אתפנה לשירייך האחרים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מוצלחת ביותר אם כי דרוק שאקרא זאת שוב שכן...... כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] ....אכן אכן שיר יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן אכן שיר מקסים....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] **** וואו, ממש אהבתי, אני חייבת להודות שזה היה לי צפוץ קצת אבל ייתכן והרצף הזה מתבקש, בכל אופן עומד משהו מאחרי זה...משהו כל כך עצום,עמוק כואב,פשוט אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט מסכימה עם כל אלה שכתבו לפניי שיר אמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] **** נפלא. אין הרבה מה להוסיף, השיר זורם וכמה שהוא כואב הוא קליל, זה בדיוק הסגנון שאני אוהבת. יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שהתאורים בו כביכול כל כך פשוטים אך מסוגלים בקלות להחיות את התמונה ולתאר אותה וזה מה שיפה כשקראתי את היצירה כל משפט הצלחתי לראות אותו ממש לדמיין את התמונה בראש...אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה. [ליצירה]
תגובות