מתגעגע לשיחות שחלקנו

הרגשתי מוערך

הרבה פעמים נשמעתי מתיילד

...הרשתי לעצמי, קיוויתי שתוכלי להכיל גם את הצד הזה שבי.

.היה לך קשה

לא פעם קראת בצורה שגויה את חוסר האונים שלי

חשבת שאני מטיח בך דברים, בוחן את גבולות הקשר בצורה צינית

לו ידעת כמה צמאתי למבט רך

רגעי החסד שבהם חשת נינוחה והשרית רוגע

חרוטים בי ואני מעלה אותם שוב ושוב בזכרוני.

כיאה לאמן המתאמן עם מקלות

שמתי מכשול לרגלינו

חמקתי מלשתף ברגשות, מחזרתי תגובות קורבן.

ואת, מדוע לא השתמשת בשכלך? עצמת עיניים בגב.

מדוע ניסית להסירי מדרכך, פירשת ופירשת לשוא.

אני לא יודע מה לכתוב ואם יהיה לי איפעם האומץ לתת לך לקרוא

דרכינו נפרדו זה מכבר

 ואת עם הבא בתור.