השינה התפרקה מחלום בלהות, אותו אחד שהיה עליך. דמות רכרוכית התגלתה בדממה, מתהפכת מתחת למיטתי. ואני לא מסתכלת, רק מפנה את ראשי באותה מהירות של מבטך העוקב. הקור מתקרב והשמיכה רדודה, השיכחה מדבקת. אני בוכה. אל תנגב דמעותי! שנים של התאפקות בהם, שנים של כאב. ואני רק אסגור את העיניים. תן לי עוד חלום אחד, רק אחד לפני הסוף.