מתכחשת לזמן שעובר,
רק קמטים מסגירים צלקות.
ואותו חיוך לא ישכח-
שפעם אהבה.
ואותו חיוך לא יחזור-
כי פעם אהבה.
קשה להיפרד מחלומות
וכשחלום כואב, נהנים.
למרות שהתחלה חדשה מחכה,
היא שקועה עמוק באדמה,
בשמלת בלאים ישנה.
לפעמים בורחת רחוק,
מעיזה לפרוס כנפיה.
יופיה עדין לא נשכח,
פורח מתחת לבלאיה.
וביום שלא יחזור.
וביום שהדם יפסיק לזרום
ויחלימו פצעיה.
תצא אל החופש,
מכלא נעוריה.
תגובות