יש לנו עולם שנחרב לאיטו וכל מה שהשארת זאת שלכת, בדידות ויגון מתרפקים בין זרועותיך. על קרקע בוכיה נשמתי הולכת פוסעת ללא מטרה או כיוון, בתוך קרקע בוכיה גופי נקבר, חיפש מרגוע לשביל הדמים. השתקפות הירח תפשיט את הים, אך האור שלך מת מזמן עם השקר. השארת אותי עירומה בגלות, עם זכרונות, רק זכרונות.