את אומרת-

מאחז עיניים הוא,

רחוק כפסע ממשחק אור וצל בוגדני.

וּמה אומר לך-?

צודקת את.

צודקת שוב ושוב.

משחקי האור וצל השובבים הללו

מזכירים לי לחישה רכה ונעימה, בהירה

 כחמה.

מזכירים לי ליטופים ביישנים בשיער ארוך ומלא, כמעט כהה

כשעת בין ערביים.

מזכירים לי

עונג חזק ומתמשך, סמיך כל כך. ואז, וכעת,-

חושך מצרים.

את אומרת-

מאחז עיניים הוא,

ומה אומר לך-?

צודקת את.

לעיתים.

הנה- כאשר ידי נִנגעת מקרן של שמש,

לשבריר שניה אחת-

אֶזכֵר.

צודקת את אהובתי,

צודקת וטועה

אין הוא מאחז עיניים-

[אצבעותיי יספרו לך זאת. בדמע, בעיניים כלות.]

כי אם מאחז ידיים